עמוד ראשי > בלוגים

מאגרים יצירת דף לימוד לימוד שבועי פורומים בלוגים רשת בתי המדרש אודות האתר צור קשר

יום ראשון, 18 באפריל 2010

ימי ספירת העומר הם ימים שמאז תקופת חז"ל נוספו בהם משמעויות ותכנים חדשים אל לוח השנה היהודי. החל מחג השבועות עצמו, שבימי בית המקדש ציין את תחילת הבאת הביכורים ומאז חורבן הבית הודגש יותר הצד של מתן תורה, וכלה בימים ותכנים שנוספו לימי ספירת העומר- כדוגמת האבל על תלמידי רבי עקיבא, ל"ג בעומר והילולת ר' שמעון בר יוחאי.

אולם דומה שבעת החדשה הועצמו תוספות אלו עוד יותר והימים שבין יום השואה ויום העצמאות, ולאחר מכן יום ירושלים, יוצקים בחודש אייר נימה אחרת וחדשה, עד כי יש המגדירים את הימים הללו כ'ימים הנוראים' של מדינת ישראל. המסע בזמן בשבעת השבועות הנספרים בספירת העומר שבין חג הפסח, בו אנו מציינים את היציאה הפיזית מעבדות לחירות, לחג השבועות, בו אנו חוגגים את החירות הרוחנית ואת חג מתן תורה, הופך למסע משמעותי מאוד אשר בו נוכחת משמעותה של הזהות היהודית, ודאי בדורנו.

יתרה מזאת, חודש אייר צופן בחובו את בשורת ההיסטוריה של העם היהודי במאה העשרים בכללותה – תחילתו בשלהי יום השואה – והמשכו בציון הקמת מדינת ישראל ויום העצמאות, הכרוך יחד עם יום הזיכרון לחללי צה"ל, ואז ל"ג בעומר, ויום ירושלים.



רטוריקה
חיים גורי



גירסת הדפסהגירסת הדפסה


אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים:

לֹא עָזַבְנוּ אֱלֹהֵי אֱמֶת לָלֶכֶת אַחַר אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

לְבַדֵּנוּ עָמַדְנוּ וְאֵין תְּפִלָּה יְדוּעָה עַל שְׂפָתֵנוּ

וְנַפְשֵׁנוּ לֹא תִּמְצָא לָהּ מְנוּחָה נְכוֹנָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה

בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים

אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים:

אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע יָדַעְנוּ.

אֶת דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְנַחֵם

וְאֶת חִיּוּךְ הַנְּעָרוֹת לְאוֹר הָאַהֲבָה.

אֶת בְּכִי הַזּוֹרֵעַ וְרִנַּת הַקּוֹצְרִים .

אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים:

לֹא הָיוּ לָנוּ מַרְכְּבוֹת אֵשׁ בַּשָּׁמַיִם,

לֹא מַלְאָכִים חָלִים וְרוֹעֲדִים וְנֶחְפָּזִים בְּיוֹם הַדִּין

וּבְקָרְאֵנוּ בֵּין הַמְּצָרִים

שָׁמַעְנוּ אַךְ וְרַק אֶת קוֹלוֹתֵינוּ הָעוֹנִים לָנוּ כְּהֵד

וְנִשְׁבָּרִים מֵעֲבָרִים

אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים:

הִגַּשְׁנוּ כּוֹס מַיִם.

רָשַׁמְנוּ בַּקָּשׁוֹת אַחֲרוֹנוֹת

וְהִבְטַחְנוּ יְשׁוּעָה אֶפְשָׁרִית.

אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים:

אֶת הַשִּׂנְאָה לָמַדְנוּ עַל בְּשָׂרֵנוּ.

בַּלֵּילוֹת רָאִינוּ אֶת הָאֹפֶק הָאָדֹם כְּמוֹ אֵשׁ תָּמִיד מֵעֲבָרִים.

שָׁם חִכּוּ, לְצַעֲרֵנוּ, הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ

וְאֵין אֵל שׁוֹפֵט בֵּינֵינוּ.

בֵּינְתַיִם, אָנוּ חַיִּים עַל חַרְבֵּנוּ וּמְצַפִּים לְטוֹב בַּאֲחַד הַמְּחָרִים.

אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים:

לוּ יִזְכְּרוּנוּ כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ זוֹכְרִים אֶת הַיְּקָרִים לְלִבֵּנוּ,

אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים.

חיים גורי - תושב ירושלים, יליד תל אביב, 1923. משורר, סופר ועיתונאי. חתן פרס ישראל לשירה (1988). נמנה עם משוררי דור הפלמ"ח. פרסם ספרי שירה שעוסקים בעיקר במלחמות ישראל והשואה. עסק בתרגום מצרפתית. חתן פרסים שונים לשירה ופרס ביאליק לספרות (1974).